מידע מפורט על חינוך בהודו.

הודו היא מדינה עם אחת ממערכות החינוך הגדולות בעולם. למדינה גיאוגרפיה רחבה עם אוכלוסייה של יותר מ-

1.3 מיליארד תושבים ותרבויות שונות. מערכת החינוך בהודו מנוהלת על ידי הממשלה הפדרלית וממשלות המדינה. החינוך בהודו ניתן בשלבים שונים כגון חינוך יסודי, תיכון, תיכון ואוניברסיטה. חינוך החובה מכסה ילדים בין הגילאים 6 עד 14 וניתן ברמה היסודית. החינוך בבית הספר היסודי נמשך בדרך כלל 5 שנים ומקנה לתלמידים כישורי אוריינות וחשבון בסיסיים. השכלה תיכונית ותיכון ניתנת בדרך כלל לתלמידים בין הגילאים 11 עד 18. בשלב זה ניתנים לתלמידים נושאים מורכבים יותר וידע מעמיק. בסוף התיכון, התלמידים מופיעים בדרך כלל לבחינה הנערכת על ידי המכון ההודי ללימודים ומחקרים (CBSE), בחינה המזוהה עם מועצת חינוך מרכזית או מועצת מדינה מקומית. תוצאות הבחינה הללו משמשות בתהליך הקבלה לאוניברסיטה. השכלה אוניברסיטאית בהודו מוצעת בדרך כלל כתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני. ההשכלה האוניברסיטאית מורכבת מתכניות לתואר ראשון הנמשכות לרוב ארבע שנים ומעניקות לסטודנטים ידע מעמיק בתחום הרלוונטי. תוכניות לתארים מתקדמים כוללות תואר שני ודוקטורט ומספקות לסטודנטים ידע מיוחד ומיומנויות מחקר. החינוך בהודו מוצע בתחומים שונים בהתאם ליכולות ותחומי העניין של התלמידים. ישנן הזדמנויות חינוכיות בדיסציפלינות שונות כמו מדע, הנדסה, רפואה, אמנויות, מדעי החברה ומסחר. המדינה היא ביתם של כמה אוניברסיטאות בעל שם עולמי, כולל מוסדות כמו אוניברסיטת דלהי, IIT Bombay ו-IISc בנגלור. עם זאת, ישנם כמה אתגרים למערכת החינוך בהודו. התשתיות והאיכות של בתי הספר, בעיקר באזורים הכפריים, נמוכות. ישנן גם בעיות כמו מספר לא מספיק של מורים, שיעורי לימוד נמוכים ואי שוויון. הממשלה פיתחה מדיניות ותכניות שונות לטיפול בבעיות אלו, אך עדיין נדרשים שיפורים נוספים. כתוצאה מכך, מערכת החינוך בהודו היא בעלת קשת רחבה ומעניקה לתלמידים ידע ומיומנויות בתחומים שונים. עם זאת, עדיין קיימים כמה אתגרים ואי שוויון ויש לפתח עוד את מערכת החינוך.